מהפכת התרבות בסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מהפכת התרבות הפרולטרית הגדולה, הידועה בשם מהפכת התרבות או המהפכה התרבותית (בסינית: 无产阶级文化大革命; בסינית מסורתית: 無產階級文化大革命 ;תעתיק: ווּצַ'אן גְּ'יֵיגִּ'י װֶנחְװַה דַאגֶמִינְג), הייתה מערכה חברתית-פוליטית, שהתרחשה ברפובליקה העממית של סין בין השנים 1966 עד 1976 ביוזמת מאו דזה-דונג, יושב ראש המפלגה הקומוניסטית של סין. על פי מאו, מטרת המהפכה הייתה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם בסין על ידי חיסול יסודות תרבותיים מסורתיים ואנטי-מהפכניים, פאודליים או קפיטליסטיים, בחברה הסינית. מהפכת התרבות עמדה בסימן הפגנת שליטתו המוחלטת של מאו במפלגה וחיזוקה לאחר שמעמדו התערער בעקבות שנות הקפיצה הגדולה קדימה הכושלת. המהפכה שיתקה את סין מבחינה פוליטית והשפיעה באופן משמעותי לשלילה על מצבה הכלכלי והחברתי.
המהפכה החלה במאי 1966, לאחר שמאו טען כי גורמים בורגניים הסתננו לממשלה ולחברה בכללותה במטרה להשיב את הקפיטליזם. כדי לחסל את יריביו במפלגה, דרש מאו כי "רוויזיוניסטים" אלו יוקעו מתוך העם תוך מאבק מעמדות אלים. קריאתו של מאו הובילה להקמת המשמרות האדומים ברחבי הארץ שהורכבו מבני נוער. התנועה התפשטה לצבא, לעובדים העירוניים ולהנהגה של המפלגה הקומוניסטית עצמה. מהלך זה הוביל למאבקים סיעתיים נרחבים בכל תחומי החיים. בצמרת ההנהגה החל טיהור המוני של בכירים רבים, שהחשובים שבהם היו ליו שאוצ'י ודנג שיאופינג. באותה תקופה התרחב פולחן האישיות של מאו אפילו יותר, לממדים חסרי תקדים.
מיליוני אנשים בכל רחבי סין נרדפו על רקע האשמות או חשדות להתנגדות פוליטית. אנשים אלו נפלו קרבנות לרדיפה פוליטית אלימה, שכללה אמצעים כמו השפלה פומבית, מאסר שרירותי, עינויים, עבודת פרך, הטרדות ממושכות, החרמת רכוש ולעיתים אף הוצאות להורג. חלקים נרחבים מהאוכלוסייה הועברו בכפייה ממקומות מגוריהם, כשלמשל, בני נוער עירוני הועברו לאזורים כפריים. במהלך המהפכה נהרסו שרידים וממצאים היסטוריים, וכן רוב האוספים הפרטיים של יצירות אומנות. יחד איתם הועלו באש ספרים רבים, ואתרים תרבותיים ודתיים נבזזו.
על פי ההכרזה הרשמית של מאו, המהפכה התרבותית הייתה אמורה להסתיים ב-1969, אולם למעשה השלב הפעיל שלה נמשך עד למותו של שר ההגנה לין ביאו בשנת 1971. תקופת חוסר היציבות הפוליטית בין 1971 ועד למעצרם של כנופיית הארבעה בשנת 1976 אף היא נחשבת לחלק מהמהפכה. לאחר מותו של מאו בשנת 1976 עלו לשלטון בהדרגה הגורמים הרפורמיסטיים שהתנגדו לו, בראשות דנג שיאופינג שהפך לשליט המדינה. רוב התקנות המאואיסטיות שנקבעו במהפכה התרבותית ננטשו ב-1978, ויחס הממסד אליה היה מאז כאל תופעה שלילית.