מיקרו-היסטוריה
מתודה היסטוריוגרפית מודרנית לפיה חוקרים תקופה על בסיס תולדותיו של פרט יחיד ("גיבור") / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה, שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.
ייחודה של המיקרו-היסטוריה היא בכתיבת ההיסטוריה דרך ראייה "מלמטה", דרך ראיית הפרטים הקטנים של חיי היום-יום. בחקר ההיסטוריה האנושית, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היה מקובל לתאר מגמות ותהליכים. על חייו של האדם הפרטי היה ניתן ללמוד רק מתיאור חייהם של האליטות העשירות והמכובדות. לפני עליית זרם המיקרו-היסטוריה לא נסקרו לפרטיהם פשוטי העם, האנשים קשיי היום שעבדו לרוב מבוקר עד ערב ודאגו למחייתם. במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית לא ידעו רובם קרוא וכתוב, וחייהם הספציפיים לרוב לא הותירו חותם בספרי ההיסטוריה.
דיגום והפקה של DNA מאפשרים להתחקות אחר מאפיינים גנטיים, ומהם להשליך על פנוטיפים (מראה, מחלות וכו') שהיו לשרידי אדם שנמצאו. עם השנים הטכניקות השתכללו, וניתן להפיק יותר DNA משרידים עתיקים יותר. מחקר שפורסם ב-Nature ב-2023 הראה הצלחה של מיצוי DNA משרידי אישה בסיביר שנאספו מתליון שלבשה[1][2].