מרד הפלאחים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרד הפלאחים היה מרד עממי כנגד שלטונו של הואלי מוחמד עלי שפרץ בשנת 1834 במקביל בגזרה העלאווית בצפון לבנון (אנ'), בארץ ישראל, בעבר הירדן, בהר הלבנון ובחורן. הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה התמרמרות על חובת גיוס לצבא המצרי שהחיל עלי כחלק ממדיניות המודרניזציה שלו, וזאת במקום צבא של שכירי חרב אשר הגיעו מקרב חברי הקאסטה הצבאית. חובת הגיוס עוררה מרד בארץ ישראל, שבראשו עמדו ראשי חמולות משכם, חברון והאזור שבין ירושלים ליפו.
עובדות מהירות תאריכים, מקום ...
תאריכים | 1834–1835 | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | לבאנט, איילט מצרים, האימפריה העות'מאנית | ||||||||||||||||
תוצאה |
דיכוי המרד התבססות השלטון המצרי | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
סגירה
במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית בארץ שכללו מעשי רצח, שוד ואונס.