מרי הראשונה, מלכת אנגליה
מלכת אנגליה ואירלנד מ-1553 עד 1558 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרי הראשונה, שנודעה בדיעבד כ"מרי העקובה מדם" (Mary I of England, "Bloody Mary"; 18 בפברואר 1516 – 17 בנובמבר 1558) הייתה מלכת אנגליה משנת 1553 ועד מותה. היא הייתה בתם של הנרי השמיני, מלך אנגליה ורעייתו הראשונה, קתרין מאראגון. מרי ירשה את הכתר עם מותו של המלך-הילד אדוארד השישי ממחלה, ולאחר שהכניעה את הניסיון להמלכת הגבירה ג'יין גריי. כמו כן, כאשתו של פליפה השני, היא הייתה מלכת ספרד, נאפולי, סיציליה ופורטוגל.
מרי הראשונה, מלכת אנגליה | |||||||||
לידה |
18 בפברואר 1516 ארמון פלסנטיה, לונדון, אנגליה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
17 בנובמבר 1558 (בגיל 42) ארמון סנט ג'יימס, לונדון, אנגליה | ||||||||
מדינה | ממלכת אנגליה ממלכת אנגליה | ||||||||
מקום קבורה | הממלכה המאוחדת מנזר וסטמינסטר, לונדון | ||||||||
דת | נצרות קתולית | ||||||||
בן זוג | פליפה השני, מלך ספרד | ||||||||
שושלת בית טיודור | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
הוורד המוזהב | |||||||||
חתימה | |||||||||
חייה היו רצופי תהפוכות וסכנות, כבתו הבכירה של המלך הנרי השמיני, שרצה יורש זכר בכל מחיר. לאחר שנואש מלצפות מאמה ללדת לו בן זכר והתאהב באן בולין, דאג המלך לבטל את נישואיהם ולהכריז על מרי כממזרה. לאחר שאיבדה את מעמדה כיורשת העצר, הושבה לסדר הירושה בעקבות הוצאתה להורג של בולין ולידתו של אדוארד. לאחר מותו של אדוארד, שהיה ילד חולני, ומספר ימי מבוכה, הוכתרה מרי כמלכת אנגליה. בשנת 1554, לאחר הכתרתה, נישאה מרי לפליפה השני, נסיך ספרד, ולימים מלכה. בכך עוררה חששות גדולים מצד האנגלים שתכפיף את אנגליה לספרד ותשיב את הדת הקתולית.
המלכה מרי זכורה בעיקר משום שניסתה לבטל את השפעת הרפורמציה, שקידם אביה, ולהשיב את אנגליה אל הקתוליות והכפיפות לאפיפיור ברומא. היא רדפה את הפרוטסטנטים, והרגה כ-300 מהם בשל אמונתם. בעקבות מעשים אלו זכתה מרי לכינוי "העקובה מדם". בתקופתה איבדה אנגליה את העיר קאלה, המאחז האחרון בנחלות צרפת. מאחר שלא הותירה אחריה צאצאים, ירשה את הכתר אחותה למחצה, אליזבת הראשונה.
מרי קבורה בכנסיית וסטמינסטר בלונדון, יחד עם יורשתה לכס המלוכה, אליזבת. על קברן המשותף נכתב: ”שותפות לממלכה ולקבר, כאן אנו שוכבות, אליזבת ומרי, אחיות, בתקווה לתחיית המתים.”