משפט שטיינר-הויגנס
משפט במכניקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משפט שטיינר-הויגנס (נקרא גם משפט הצירים המקבילים, או רק משפט שטיינר, נקרא על שם יאקוב שטיינר וכריסטיאן הויגנס אשר הוכיחו אותו) הוא משפט במכניקה העוסק במומנטי התמד של המסה ומומנט התמד של שטח חתך. לפי המשפט, המומנט סביב ציר כלשהו שווה למומנט סביב מרכז הכובד, ועוד ריבוע המרחק בין הציר למרכז הכובד, כפול קבוע. בכך המשפט אנלוגי לפירוק התוחלות , כאשר היא השונות של המשתנה המקרי X.
אם ידוע לנו מומנט ההתמד של גוף או של שטח סביב ציר העובר דרך מרכז המסה שלו, אזי נוכל למצוא את מומנט ההתמד שלו בקלות סביב כל ציר מקביל אחר המרוחק מרחק מהציר הראשון באמצעות משפט שטיינר-הויגנס. בנוסף, נפוץ השימוש במשפט על מנת לחשב במדויק שינויים במומנט התמד סביב ציר נתון בשל שינוי מרכז המסה (הוספת\החסרת משקל).
משפט שטיינר-הויגנס מנוסח עבור מומנטי התמד של המסה:
משפט שטיינר-הויגנס מנוסח באופן דומה עבור מומנטי ההתמד של השטח:
- - הוא מומנט ההתמד סביב ציר נתון S.
- - הוא מומנט ההתמד סביב ציר C.
- - הוא מומנט ההתמד של הגוף סביב ציר C העובר במרכז המסה שלו.
- - היא מסת הגוף שאת מומנט ההתמד שלו מחשבים.
- - הוא שטח החתך שאת מומנט ההתמד שלו מחשבים.
- - הוא המרחק בין ציר לבין ציר
מומנט ההתמד עבור ציר המקביל לציר שמומנט ההתמד עבורו ידוע, שווה לאותו מומנט התמד ועוד מסת הגוף או שטח הגוף כפול המרחק בין הצירים בריבוע.
משפט שטיינר-הויגנס שימושי גם במכניקה של גוף תלת־ממדי וגם בתחום הסטטיקה, בהנדסה אזרחית ובהנדסת מכונות עבור חישוב מומנטי התמד סביב צירים כלשהם כאשר ידוע מומנט ההתמד סביב ציר מסוים, בדרך כלל מרכז המסה או מרכז הכובד. נתוני מומנטי ההתמד סביב מרכז הכובד מופיעים בלוחות טכניים.