נועם חומסקי
בלשן יהודי-אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אברהם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: /noʊm ˈtʃɒmski/ נום צ'ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן, פילוסוף, היסטוריון, פעיל פוליטי ומבקר חברתי יהודי-אמריקאי. חומסקי הוא פרופסור כבוד לבלשנות באוניברסיטת אריזונה ופרופסור אמריטוס לבלשנות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שם לימד מעל 50 שנה. מלבד לפעילותו האקדמאית הוא מפורסם בעיקר בשל כתיבתו הפוליטית המזוהה עם אנרכו-סינדיקליזם וסוציאליזם ליברטריאני ובשל הביקורת הנוקבת שלו על מדיניות החוץ של ארצות הברית.
נועם חומסקי, 2017 | |
לידה |
7 בדצמבר 1928 (בן 95) ארצות הברית פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Avram Noam Chomsky |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | ארצות הברית ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מוסדות | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1955–2002) |
תלמידי דוקטורט | ברברה פרטי, Tom Wasow, S.-Y. Kuroda, Charles Yang, Robert C. Berwick, Leonard Harold Haines, Amy Sara Weinberg, Ivan Andrew Sag, Ken Hiraiwa, Anoop K. Mahajan, ג'ואן ברזנן, דייוויד פזצקי, ג'ון רוברט רוס, טניה ריינהרט, ג'נט דין פודור, ריי ג'קנדוף, Howard Lasnik, מארק בייקר, Alec Marantz, James D. McCawley |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג |
קרול חומסקי (24 בדצמבר 1949–19 בדצמבר 2008) ולריה וסרמן חומסקי (2014–?) |
צאצאים | אביבה חומסקי |
הערות | יהודי, בנו של זאב (ויליאם) חומסקי. |
chomsky | |
תרומות עיקריות | |
מייסד אסכולת הבלשנות הגנרטיבית, והוגה היררכיית חומסקי. | |
חתימה | |
הוא מייסד אסכולת הבלשנות הגנרטיבית, והוגה היררכיית חומסקי, שיטת מיון של שפות פורמליות. הבלשנות הגנרטיבית נקראת לפעמים על שמו "בלשנות חומסקיאנית". כתב למעלה מ־150 ספרים בנושאי בלשנות, מלחמה, פוליטיקה ותקשורת המונים.
התאוריה של חומסקי כי ישנו "דקדוק אוניברסלי" (דקדוק גנרטיבי או דקדוק יוצר), שכל בני האדם נולדים עמו, גרמה לירידה בחשיבות זרם הביהביוריזם בפסיכולוגיה, שטען כי האדם נולד עם נטייה לקבל חיזוקים כתוצאה מההיסטוריה האבולוציונית ומההיסטוריה האישית שלו, ורוכש את כל יכולותיו בלמידה, ולהגברת התמיכה במדעים הקוגניטיביים.
לחומסקי הוענק תואר של "פרופסור מוסד" לבלשנות, הניתן על ידי MIT לקבוצה נבחרת של כ-14 פרופסורים מתחומים שונים.
כמתנגד נחרץ של התערבות ארצות הברית בווייטנאם, אותה הוא הגדיר כאימפריאליזם אמריקאי, ב-1967 חומסקי זכה לתשומת לב לאומית בעקבות החיבור שלו "חובתם של אינטלקטואלים" (אנ'). כמחובר ל"שמאל החדש", חומסקי נעצר מספר פעמים על ידי הרשויות בארה"ב ונכנס לרשימת האויבים (אנ') של ריצ'רד ניקסון. בשיתוף פעולה עם אדוארד ס. הרמן (אנ'), חומסקי ביסס את מודל התעמולה (אנ') של ביקורת התקשורת בספרו Manufacturing consent (אנ'). הגנתו על חופש הביטוי, גם של מכחישי שואה, יצרה מחלוקת בפרשת פוריסון (אנ') בשנות השמונים. לאחר פרישתו מ-MIT הוא המשיך להיות להיות פעיל נחרץ באקטיביזם פוליטי, כולל התנגדותו לפלישה בעיראק ותמיכתו בתנועת אוקיופיי בארצות הברית, לאחר המשבר הכלכלי העולמי (2008).