סטאבט מאטר
המנון קתולי מהמאה ה-13: עמדה האם המיוסרת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סְטָאבָּט מָאטֶר דולורוסה (Stabat Mater) הוא מזמור קתולי מהמאה ה-13 המשמש כהמנון וסקוונצה. בעבר יוחס חיבור המזמור ליאקופונה דה טודי (Jacopone da Todi) ובכל מקרה מקורו במסדר הפרנציסקני. המזמור עוסק בסבלה של מרים, אמו של ישו, בצפותה בבנה הצלוב. מקור שם המזמור בשורתו הראשונה - Stabat mater Dolorosa - עומדת האם מיוסרת. ל"סטאבט מאטר" מעמד גבוה יותר כיום מכל שיר לטיני אחר מימי הביניים.
המזמור - בשינויי טקסט מסוימים - הולחן על ידי מלחינים רבים. בין המפורסמים שבהם בתקופות מוקדמות היו ג'ון בראון (John Browne), ז'וסקן דה פרה (Josquin des Prez), ג'ובאני פלסטרינה (Palestrina) אורלנדו די לאסו (Orlando di Lasso) ואלסנדרו סקרלטי (Alessandro Scarlatti). במלחינים המאוחרים יותר נמצאים אנטוניו ויולדי, ג'ובאני פרגולזי שגרסתו (1736) זכתה לפופולריות רבה ואף לגרסאות תזמור נוספות של ג'ואקינו רוסיני, אמנואלה ד'אסטורגה, אנטונין דבוז'אק, קרול שימנובסקי, פרנסיס פולנק, ונכלל בקובץ יצירותיו (מבין האחרונות) של ג'וזפה ורדי ה-Quatro Pezzi Sacri - "ארבעה קטעים קדושים".