שרח
דמות מקראית, בתו של אשר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתנ"ך, שֶׂרַח בת אשר (לעיתים נכתב שמה סרח) היא בתו של אשר ונכדתו של יעקב, שבעקבות אזכורה הקצר בספר בראשית ובספר במדבר זכתה למדרשים אחדים בספרות חז"ל. במקורות התנאיים דמותה נקשרת לסיפור יציאת מצרים. יש מסורות הגורסות ששרח היא אחת מהמעטים שנכנסו בחייהם לגן עדן.[1][2]
ערך זה עוסק בבתו של אשר בן יעקב. אם התכוונתם לפרשנות תימנית למשנה תורה לרמב"ם, ראו בעלי אלשרח.
המונח "סרח" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סרח (פירושונים).
לשרח היו ארבעה אחים: ימנה, ישוי, ישוה ובריעה.
לפי גרסת הרמב"ן ועוד ראשונים[3] תרגום אונקלוס טוען ששרח הייתה בת אשת אשר אך לא בת אשר, ואותם ראשונים מסבירים איך זה יכול להיות. הדבר מקביל לאמור בספר הישר ששרח נולדה למלכיאל בן עילם בן שם ולהדורה בת אבימאל בן עבר, אך אביה נפטר כשהייתה בת שלוש ואימה נישאה בשנית לאשר בן יעקב ולכן גדלה בביתו.