עונש מוות בישראל
היסטוריה והיבטים משפטיים של עונש מוות בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא דוגמה רדיקלית של ענישה גופנית והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג. החוק הישראלי מאפשר הוצאה להורג של מורשעים בעבירות מעטות. מאז הקמת מדינת ישראל, שני האנשים היחידים שהוצאו להורג הם מאיר טוביאנסקי שהוצא להורג בצורה בלתי חוקית במלחמת העצמאות ואדולף אייכמן שנתלה מכוח החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. עד 1954 נידונו מספר אנשים למוות בגין פשעים שונים אולם עונשם הומתק על רקע התנגדות לעונש מוות ובשנה זו ביטלה הכנסת את עונש המוות על עבירות רצח. באופן רשמי קיימים בישראל עונשי מוות על חרחור מלחמה, פגיעה בריבונות, בגידה, סיוע לאויב במלחמה, ורצח עם, אולם בפועל לא השתמשו בענישה על עבירות אלה בעונש מוות, למעט המקרה של משפט אייכמן.