פ
אות באלפבית העברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי. האות קרויה פ"א (פֵּא) משום שהתפתחה מצורת הפה (איבר הדיבור).
פ (ף) | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
פ' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות בומ"פ. מבחינה פונולוגית פ' דגושה מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום ([p] :IPA), ופ' רפה מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום ([f] :IPA).
פ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה היא "ף" (פ"א סופית). פ' סופית נהגית תמיד כ-פ' רפה העברית, או כמו האות F באנגלית ([f] :IPA).
בגימטריה ערכה 80. ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על ידי הצירוף ת"ת.
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות פ' היא כ־1.79% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ף' היא כ־0.19%.
פ"א הפועל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל". מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:
- חסרי פ"י (חסרי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁב – יֵשֵׁב.
- חסרי פ"נ (חסרי פ"א הפועל-נו"ן): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נָפַל – יִפֹּל.
- נחי פ"א (נחי פ"א הפועל-אל"ף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אָכַל – יֹאכַל.
- נחי פ"י (נחי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁן – יִישַׁן.