פאנצר סימן 2
טנק גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פאנצר סימן 2 היה טנק גרמני קל שנדרש לצוות של שלושה אנשים.
עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
מידע כללי | |
---|---|
סוג | משפחת כלי רכב קרביים |
מדינה מייצרת | גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית |
יצרן | מאן, Krauss-Maffei Wegmann, Alkett, הנשל, דיימלר בנץ, FAMO, MIAG |
שנת ייצור | 1935 |
תקופת השימוש | 1936–1945 (כ־9 שנים) |
דגם קודם | פאנצר סימן 1 |
דגם עוקב | פאנצר סימן 3 |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
יחידות שיוצרו | 1,856 |
מידע טכני | |
אורך | 4.8 מטר |
רוחב | 2.2 מטר |
גובה | 2.0 מטר |
משקל | 7.2 טון (מוכן לקרב) |
מהירות | 40 קמ"ש על כביש, 20 קמ"ש בשטח |
טווח פעולה | 200 ק"מ |
מנוע | בנזין, 140 כוח סוס |
שריון | עד 14.5 מ"מ |
צוות | 3 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח 20 מ"מ |
חימוש משני | מקלע מקביל מסוג MG34 |
סגירה
בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היה טנק "ביניים" בצבא הגרמני, עד לכניסה לשירות של הטנקים העיקריים - פאנצר סימן 3 ופאנצר סימן 4. טנקי פאנצר סימן 2 השתתפו בפלישה לפולין, מערכה בנורווגיה, פלישה לצרפת, ובשלבים ראשונים של הפלישה לברית המועצות. טנקים אלו גם היו בשימוש בלחימה בצפון אפריקה.
בסוף 1940 ותחילת 1941 הוחלפו רוב טנקי פאנצר סימן 2 ביחידות השריון של הורמאכט בטנקים מתקדמים יותר, כמו הפאנצר סימן 3 והפאנצר סימן 4. טנקי הפאנצר סימן 2 הועברו ליחידות סיור וליחידות עורפיות. החל משנת 1943 הופסק באופן מוחלט יצורו של הטנק והטנקים הנותרים שימשו כבסיס לייצור כלי רכב משוריינים שונים.