פוטיוס
פטריארך קונסטנטינופול / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פוטיוס ה-1 (ביוונית: Φώτιος; Photios או Photius; 810 לערך – 893 לערך[1]) היה הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול בין השנים 858–867 ו-877–886. בנצרות האורתודוקסית הוא מוכר כסנט פוטיוס הגדול.
פוטיוס נחשב כפטריארך החזק והמשפיע ביותר של קונסטנטינופול מאז יוחנן כריסוסטומוס, וכאינטלקטואל החשוב ביותר של זמנו. הוא היה דמות מרכזית בהמרת דתם של הסלאבים לנצרות ובפילוג הפוטיאני (אנ').
פוטיוס היה איש משכיל מאוד ממשפחת אצולה בקונסטנטינופול. דוד-רבא שלו, טראסיוס (אנ'), היה גם הוא הפטריארך של קונסטנטינופול. פוטיוס התכוון להיות נזיר, אולם במקום זאת בחר להיות מלומד ומדינאי. בשנת 858, מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית, הדיח את הפטריארך איגנטיוס (אנ'), ופוטיוס, שהיה עדיין הדיוט, מונה במקומו. בתוך מאבקי הכח בין האפיפיור והקיסר הביזנטי, איגנטיוס הוחזר למשרתו. עם מותו של איגנטיוס בשנת 877, חזר פוטיוס לכהן במשרה בהוראת הקיסר הביזנטי. האפיפיור החדש, יוחנן השמיני, אישר את הצבתו מחדש של פוטיוס במשרה. הקתולים רואים במועצה הרביעית של קונסטנטינופול (קתולית) (אנ') כמנדה את פוטיוס, כחוקית. האורתודוקסים מחשיבים מועצה שנייה ושמה המועצה הרביעית של קונסטנטינופול (אורתודוקסית) (אנ'), שהפכה את החלטות קודמתה כחוקית. המועצות העולמיות שבמחלוקת מציינות את סוף האחדות שיוצגה על ידי שבע המועצות האקונומיות הראשונות (אנ').