פלאוגנטיקה
חקר הDNA של יצורים קדומים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּלֵאוגנטיקה (באנגלית: Paleogenetics, "פלאו" מיוונית = עתיק, "גנסיס" מיוונית = מוצא) הוא תחום במדעי החיים העוסק בחקר ה-DNA והגנים של אורגניזמים קדומים, כמו בני-אדם, בעלי-חיים וצמחים שמתו לפני שנים רבות. מחקר כזה דורש לרוב מיצוי של ה-DNA מתוך דגימות עתיקות של תאים מתים - רקמות משומרות, מומיות או עצמות מאובנות. מונחים קרובים במשמעותם הם ארכאוגנטיקה ופלאוגנומיקה.
נכון לשנת 2011, בין המינים הנכחדים שלפחות חלק מן ה-DNA שלהם מוצה ניתן למצוא את האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי, הממותה, המסטודון, דוב המערות, הזאב הטסמני, הקואגה ועוף המואה. כמו כן מוצה DNA ממומיות רבות אשר שימש, למשל, להתחקות אחר שושלות פרעונים, כמו זיהוי אמו של תות ענח' אמון.
הביולוג השוודי סוונטה פבו, אשר בשנת 1984 היה הראשון למצות DNA עתיק ממומיה מצרית בת 2,400 שנה, נחשב לעיתים כאב המייסד של התחום.