פרדוקס הכול-יכול
מושג תאולוגי במחשבת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרדוקס הכול-יכול, או טיעון התכונות הסותרות, הוא פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול-יכולוּת) כמוגדר היטב.
ממילא לכאורה הפרדוקס נוגד את קיומה של ישות המוגדרת ככל-יכולה ומצביע על היותה רב-יכולה במקום זאת ולכן יש לו השלכות בתחום התאולוגיה.
לפרדוקס צורות שונות, כגון "האם מי שהוא כל-יכול מסוגל ליצור אבן שאותה הוא לא יוכל להרים?", "האם מי שהוא כל-יכול יכול ליצור כיסא העשוי רק מברזל אבל רק מנחושת בו זמנית?", "האם מי שהוא כל -יכול יכול ליצור עיגולים מרובעים?", "האם מי שהוא כל-יכול יכול לממש החלטה להפסיק להיות כל-יכול?" או "האם מי שהוא כול יכול וכל יודע מסוגל לברוא אדם המסוגל לעשות משהו ולהיות היחיד היודע זאת?".
מעלי השאלות הללו טוענים כי שאלות אלה מובילות לסתירה ובעיקר מראות שכל-יכולות היא למעשה רב-יכולות, כלומר היא היכולת לעשות כל שניתן לעשות בלי להגיע לסתירה.