פשיעה חקלאית בישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פשיעה חקלאית היא מכלול העברות המבוצעות בהקשר לחקלאות, כדוגמת גנבה ושוד של בעלי חיים, יבולים וציוד חקלאי, פגיעה במטעים, בשדות, ברכוש חקלאי ובגדרות שטחי המרעה, הריגת בעלי חיים, הצתת שדות, מזון לבעלי חיים וציוד חקלאי, הרעלת מקורות מים וסחיטה באיומים של חקלאים, בוקרים ונוקדים לתשלום דמי חסות, שריפת פסולת חקלאית על ידי החקלאים, שמסכנת את בריאות הסביבה ושכוללת לעיתים ניילונים ושאריות חומרי הדברה. לעיתים נעשה שימוש במונח טרור חקלאי, כאשר יש יסוד להאמין שהפשע בוצע ממניע לאומני.
חקלאות וגידול בעלי חיים במרעה נעשית בשטחים פתוחים בהיקף גדול, ומתאפיינת בצורך להשארת רכוש יקר בשטח לעיתים, כדוגמת יבולים שנקצרו, עדרי בעלי חיים, ומזון לבעלי חיים. מאפיינים אלו מקשים על הגנה מפני עבריינים, בניגוד לבתי מגורים, משרדים ומפעלים, שהם על פי רוב מתחמים ומבנים סגורים.