צדוק
דמות תנ"כית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב[1]), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך[2], ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.[3]
ערך זה עוסק בדמות תנ"כית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צדוק (פירושונים).
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
ציור מאת קורנליס דה בוס, 1584 -1651 | |||||||
לידה | ארץ ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | ארץ ישראל | ||||||
מדינה | ממלכת ישראל המאוחדת | ||||||
שושלת הכהנים בני צדוק | |||||||
| |||||||
|
סגירה