קטקומבות
מערכות קבורה תת קרקעיות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קטקומבות הן מערכות קבורה תת-קרקעיות, המסודרות בפרוזדורים ואולמות אשר בקירותיהן חצובים קברים שבתוכם מצויים מצבורים של עצמות אדם. מקור השם בשני מושגים: האחד, יווני "קאטה" (katà, κατά) והשני לטיני "קומבה" ( κυμβής ,kymbès ,cumba), שפרושו "קרוב לקבר".
במקור המושג יוחס למערות קבורה נוצריות שהתגלו בויה אפיה ברומא. אולמות קבורה באיטליה מצויים באזורי טוף געשי, הנוח לחציבה. הכניסה לאולם או לאולמות הקטקומבות היא בדרך כלל מאמצע מדרון של גבעה. כאשר מתגלה הכניסה יורדים במדרגות, ואז מתגלה פתח, שלעיתים היה מוסתר - מחשש לשודדי קברים. מאולם הכניסה מסתעפים מסדרונות ראשיים ומשניים, על פני קומות אחדות. לעיתים מעל הקבר החצוב או מצידו חרוטה כתובת, ובו רשום שמו של הנפטר, ייחוסו, מקצועו ופרטים נוספים.
מאז המאה ה-9 המושג מתייחס גם לכל אולמות הקבורה התת-קרקעיים באיטליה ומחוצה לה. בימי הביניים ידוע רק על הימצאות קטקומבות של נפטרים נוצריים. בעידן המודרני התגלו גם קטקומבות של נפטרים יהודים. שם זה מקובל היום לכל סוגי אולמות הקבורה התת-קרקעיים.