קרנוניות
תת-מערכה של חד-תאיים המייצרים שלדי מינרלים מורכבים. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַרְנוּנְיוֹת (שם מדעי: Radiolaria) הן תת-מערכה של חד-תאיים מקבוצת הפרוטוזואה בקוטר 0.1–0.2 מילימטר המייצרים שלדי מינרלים מורכבים, בדרך כלל עם קופסית מרכזית המחלקת את התא לחלקים הפנימיים והחיצוניים של האנדופלזמה (אנ') והאקטופלזמה (אנ'). השלד המינרלי המשוכלל עשוי בדרך כלל מצורן דו-חמצני (סיליקה). הן נמצאות כזואופלנקטון ברחבי האוקיינוסים בעולם. בתור זואופלנקטון, הקרנוניות הן בעיקר הטרוטרופיות, אך לרבות יש אנדוסימביונטים (אנ') פוטוסינתטיים ולכן הן נחשבות למיקסוטרופיות (אנ'). שרידי השלד של סוגים מסוימים של קרנוניות מהווים חלק גדול מכיסוי קרקעית האוקיינוס כבוצה צורנית (אנ'). בשל השינוי המהיר שלהן כמינים והשלדים המורכבים, קרנוניות מייצגות מאובן אבחוני חשוב שנמצא מהקמבריון ואילך.
קרנוניות | |
---|---|
איור קרנוניות ממשלחת צ'לנג'ר 1872–1876. | |
תקופה | |
קמבריון - הווה 0–542 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
על־ממלכה: | איקריוטיים |
קבוצה: | על-קבוצת SAR |
ממלכה: | Rhizaria |
מערכה: | Retaria |
תת־מערכה: | קרנוניות |
מחלקות | |
| |
שם מדעי | |
Radiolaria קבלייר-סמית, 1987 |
מקור השם המדעי מלטינית: radiolus, כלומר "קרן קטנה", שהוא גם המקור לשם העברי.