קתדרלת יעקב הקדוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קתדרלת יעקב הקדוש (בארמנית: Սրբոց Յակոբեանց Վանք Հայոց, סְרְבּוֹץ יַאכּוֹבַּאנְץ ווַאנְק הַאיוֹץ) נמצאת ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. הכנסייה נבנתה במאה ה-12 על בסיס שרידים ביזנטיים מהמאה ה-6, כשהאישור לבנייתה נתקבל ישירות מצלאח א-דין, הכובש המוסלמי.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה, מנזר, קתדרלה |
על שם | יעקב בן זבדי |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1142 |
תאריך פתיחה רשמי | 1142 |
סגנון אדריכלי | אדריכלות ארמנית |
קואורדינטות | 31°46′29″N 35°13′44″E |
הכנסייה היא מן המפוארות שקיימות בארץ ישראל, וכך גם תוארה על ידי עולי רגל זה מאות בשנים. האור היחיד בכנסייה מגיע מן השמש שמחוץ לכיפה, ומן הנרות הרבים המפוזרים ברחבי הכנסייה. הכיפה במרכז מסמלת את העולם הנוצרי, והיא בנויה על ארבע אומנות/עמודים המסמלים את ארבעת האוונגליונים, כותבי ספרי הבשורה שבברית החדשה (מתי, יוחנן, לוקאס ומרקוס). את קירות הכנסייה מקיפים ציורים, בחלק התחתון מצוירים אנשים הקהילה המקומית, ובמעלה הקירות קדושים נוצרים מוכרים יותר.
עבודות שיפוץ נרחבות בוצעו בתחילת המאה ה-18 על ידי הפטריארך הארמני גריגורי "נושא השלשלת", אשר קיבל את כינויו לאחר ששם על צווארו מרצון שרשרת כבדה כאות לשעבוד עד אשר ישיג כספים להחזרת חובות בהם שקעה הקהילה הארמנית הירושלמית. מסעו ברחבי ארמניה הצליח מעבר לצפוי, עד שנשאר כסף לשיקום הכנסייה ובניית חומות לרובע הארמני. הקיר הצפוני בשיפוצים אלה זכה ליחס רב, כמו דלתות העץ המשובצות צדפות ושריוני צבים בכניסה לקפלת סנט ג'יימס ובציורי עץ אחרים. מיד אחרי קפלה זו דלת לחדר בו שרידים ביזנטיים, וחדר המשמש את הכמרים.