שהיד
מונח דתי-מוסלמי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שהיד (בערבית: شهيد, בריבוי: شهداء, שֻהַדַאא) הוא מונח דתי-מוסלמי, שפירושו המילולי הוא "עֵד". זהו תואר שניתן למוסלמי לאחר מותו, אם מת תוך כדי קיום מצווה דתית, תוך כדי מלחמה או כל צורת מאבק אחרת (גם לא אלימה או פסיבית) למען הדת. לחלופין, אם מת תוך כדי הגנה על משפחתו, רכושו, או דמו. שהיד נחשב גם מוסלמי שמת ממגפה, מטביעה ושריפה, ועוד.
ערך מחפש מקורות | |
בארצות ערב משתמשים במונח זה בין היתר כתואר לחיילים שנהרגו במילוי תפקידם (כך נהוג גם בקרב הדרוזים באשר לחללי צה"ל הדרוזים). בקרב הפלסטינים נעשה שימוש במונח זה בין היתר כתואר לפלסטינים שנהרגו בפעולות טרור נגד מדינת ישראל, למשל במלחמות, באינתיפאדות ובמבצעי צה"ל השונים.
שהיד נחשב כמי שמקומו בגן עדן מובטח. זאת על-פי הפסוק בקוראן: "...ואל תחשיבו את הנהרגים למען אללה מתים, אלא הם חיים אצל ריבונם ומקבלים את שכרם" (סורת "א'אל עמראן" - آل عمران, פסוק 169).
אישה נחשבת ל"שהידה" (شهيدة) אם מתה בעודה בהריון, או במהלך קיום מצווה דתית, אולם יש מחלוקת בין אנשי הדת המוסלמים אם אישה יכולה להשתתף במלחמה למען הדת. במהלך חיו של הנביא מוחמד היו נשים רבות שעזרו בשדה הקרב ואף כאלו שהשתתפו בקרבות בעצמן (הידועה ביותר מביניהם היא חאולה בינת אל-אזוור). במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעו נשים פיגועי התאבדות, אולם רובן היו חילוניות. מנהיג חמאס אחמד יאסין, שהתייחס לסוגיה, אמר שאישה רשאית לצאת לפיגוע התאבדות (בלשונו: פעולה שבה היא נעשית "שהידה") רק אם חטאה חטא חמור שדינו מוות, כגון חילול כבוד המשפחה. בנסיבות אלה, לטענתו, המעשה הוא בבחינת כפרה על החטא ומעניק לה את התואר "שהידה".