שר צבא (תנ"ך)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתנ"ך, שר צבא הוא תוארו של אדם הנושא בדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, וממונה על כל אנשי הצבא. התואר מופיע בתנ"ך פעמים רבות, והוא זהה לכינוי קצין המופיע בו אף הוא[1]. כינוי זה קיים גם בשפות שמיות נוספות, כמו הכינוי "אבּוּ אומָנִי" באכדית[2].