תאוריית הבריאה הספונטנית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריית הבריאה הספונטנית היא תאוריה שהאמינו בה בעבר, ולפיה חיים יכולים להיווצר מחומר ללא חיים. הכוונה היא לסוגים מסוימים של בעלי חיים, בעוד אחרים נוצרים בתהליך רבייה טבעי מההורים.
גישה זו קודמה בידי אריסטו, שערך והרחיב עבודות של פילוסופים קודמים ותאוריות מוקדמות על היווצרות החיים. תאוריה זו החזיקה מעמד כאלפיים שנה, עד המאה ה-19, כאשר ניסוייו של לואי פסטר הפריכו אותה באופן סופי. ניסויים קודמים, למשל הניסוי המפורסם של הרופא האיטלקי פרנצ'סקו רדי על זבובים במאה ה-17, כבר הוכיחו את אי-נכונותה של התאוריה באשר להיווצרותם של סוגים אחדים של יצורים חיים.
התאוריה שהתא הוא בבסיסו של כל יצור חי ושתאים נוצרים מתאים אחרים החליפה לבסוף את תאוריית הבריאה הספונטנית. למרות זאת, האביוגנזה, כלומר השאלה כיצד נוצרו החיים והתאים הראשונים מלכתחילה, עודנה פתוחה.