תאחיזה
קרבה של גנים בכרומוזום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאחיזה בין גנים (Genetic linkage – "תאחיזה גנטית") היא הנטייה של רצפים גנטיים שנמצאים קרוב זה לזה על הכרומוזום לעבור בתורשה יחד במהלך שלב המיוזה ברבייה מינית. אין זה סביר ששני סַמָּנים גנטיים שקרובים זה לזה פיזית יופרדו לכרומטידות שונות במהלך שחלוף בין כרומוזומים, ולכן נהוג לומר שהם נמצאים בתאחיזה זה עם זה יותר מאשר סמנים שרחוקים זה מזה. במילים אחרות, ככל ששני גנים קרובים זה לזה יותר על הכרומוזום, כך קטֵן הסיכוי שיתרחש שחלוף שיפריד ביניהם, ויש יותר סיכוי שהם יעברו בתורשה ביחד. סמנים שנמצאים על כרומוזומים שונים הם לחלוטין לא בתאחיזה זה עם זה.
תאחיזה בין גנים היא היוצא דופן הבולט ביותר לחוק ההתפלגות העצמאית של גרגור מנדל. הניסוי הראשון שהראה את קיומה של תאחיזה בוצע ב-1905. באותה תקופה, עדיין לא ידעו מה הסיבה שתכונות מסוימות נוטות לעבור בתורשה ביחד. מחקרים שנערכו בהמשך חשפו שגנים הם מבנים פיזיים שממוקמים במרחק פיזי זה מזה.
תאחיזה בין גנים נמדדת לרוב ביחידות סנטימורגן (cM). מרחק של cM בין שני סמנים פירושו שהסמנים מופרדים לכרומוזומים שונים אחת לכל 100 תוצרי מיוזה בממוצע, כלומר אחת ל-50 מיוזות. (במילים אחרות: הסיכוי ששני הסמנים הללו יופרדו במעבר בין הורה לצאצא הוא 1%).
התופעה נתגלתה על ידי תומאס הנט מורגן.