תקופת העוצרות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקופת העוצרות או הריג'נסי (באנגלית: The Regency era) הוא פרק זמן בהיסטוריה של בריטניה, המשתרע מ-1795, על פני 25 השנים האחרונות לשלטונו של ג'ורג' השלישי ובמשך שלטונו של ג'ורג' הרביעי. לרוב מוארכת התקופה עד לעליית ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ותחילת התקופה הוויקטוריאנית בשנת 1837. השם "תקופת העוצרות" משמש בדרך כלל לאפיון האמנות, הספרות, האופנה והארכיטקטורה של התקופה. שם התקופה נקבע כיוון שבשנת 1795 לקה המלך ג'ורג' השלישי בשגעון ומי שמלך למעשה היה בנו הבכור ג'ורג', לימים ג'ורג' הרביעי. בשנת 1811 מינה אותו הפרלמנט הבריטי באופן רשמי לעוצר (Prince regent) ומכאן שמה של התקופה, גם לאחר 1820, בה נפטר המלך ג'ורג' השלישי והעוצר הפך למלך בזכות עצמו. ג'ורג' הרביעי היה פטרון של אמנות, ספרות וארכיטקטורה ובין היתר תרם להקמתם של הגלריה הלאומית, של האקדמיה המלכותית למוזיקה ושל הקולג' המלכותי בלונדון. התקופה מהווה תת-תקופה של התקופה הג'ורג'יאנית.