תקשורת תאית (ביולוגיה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקשורת תאית (נקראת גם: סימון תאי; באנגלית: Cell signaling) היא כלל התקשורות הכימיות בתוך תאים וביניהם. תקשורת תאית היא הבסיס הביוכימי לתהליכים הביופיזיקאליים של מעבר אותות.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי, ויקיזציה, תרגמת,ועוד. | |
התקשורת הזאת מחוללת שינויים תוך תאיים וסביבתיים, ויכולה להתבטא כהתפתחות תאית (כמו למשל ביצירת קשר עצבי בין נוירונים, תיקון רקמתי, התחסנות, וכינון הומאוסטזיס כמו כאשר תא מקבל נוטריאנטים שונים המחזירים אותו לאיזון ביולוגי. פגמים בתקשורת התאית נעים בין חוסר חשיבות לכשל מערכתי של ממש, כל מקרה לגופו.
נהוג לחלק את התקשורת התאית לתוך-תאית ובין-תאית.
בתקשורת תוך-תאית החומרים פועלים בתוך התא עצמו, ואילו בתקשורת בין-תאית החומרים השונים עוזבים את התאים בתהליך של אקסוציטוזה, היכול להתרחש במגוון דרכים, תלוי בסוג החומר העוזב. חומרים רבים עוזבים את התא בבדידות, אל הנוזל החוץ-תאי, בין התאים או אל זרם הדם, ומשם מגיעים לתא המטרה, אך אם מדובר בתקשורת עצבית אופיינית, אפשר שישתחררו כשהם ארוזים בבועית (אריזה של מולקולות לבועיות הנוצרות באברון גולג'י) ורק בצורה זו ישוחררו לתא, תוך חציית הסינפסה.