תראקים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התראקים הקדמונים (יוונית עתיקה: Θρᾷκες, לטינית: Thraci) היו קבוצה של שבטים הודו-אירופאיים שאכלסו אזורים הכוללים את תראקיה בפינה הדרומית-מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. התראקים אכלסו חלקים של המחוזות העתיקים: תראקיה, מואסיה, מוקדון, דאקיה, סקיתיה הקטנה, סרמטיה, ביתיניה, מיסיה, פאנוניה, ואזורים נוספים ברחבי הבלקן ואנטוליה. אזור זה משתרע על פני רוב אזור הבלקן, עד גטאה מצפון לדנובה ועד מעבר לבוג.
הם דיברו את השפה התראקית - ממשפחת השפות ההודו-אירופיות. חקר התראקים ותרבות תראקיה נקרא תראקולוגיה.