אישיות סמכותנית
תיאוריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אישיות סמכותנית (באנגלית: Authoritarian personality) היא תסמונת פסיכולוגית של עמדות שמרניות, חוסר סבלנות דתית, לאומית או מעמדית, תפקוד קוגניטיבי ורגשי נוקשה ותכונות אישיות הנובעות מקונלפיקטים פנימיים המתבטאים בכפייתיות, בשימוש מופרז במנגנוני הגנה ובפורקן מעוות של יצריות מודחקת.[1]
את המושג טבעו תאודור אדורנו ואח' (1950) לאחר שבדקו את הסיבות לדעות קדומות כלפי יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. הם מצאו כי הסיבה לעוינות זו היא אתנוצנטריות תרבותית[2] המתבטאת בהפגנת עמדה אוהדת כלפי אנשים שתרבותם דומה, ועמדה דוחה כלפי אנשים שתרבותם שונה.[3] בהמשך נעשה ניסיון לאפיין מבחינה אישיותית את אלה, שלהם דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוטים בכלל ולאו דווקא כלפי יהודים בלבד. בשלב הבא של המחקר פותחה תאוריה שניסתה להסביר את נטייתם של חלק מבני האדם לדבוק באידאולוגיה פשיסטית, הכוללת רכיבים של לאומנות ושל הערצת המנהיג החזק בנוסף לשנאת זרים. תאוריה זו נשענת על הנחות פסיכואנליטיות, לפיהן בעלי נטייה לפשיזם הם בני אדם שפיתחו בילדותם שנאה כלפי דמויות סמכות, קרי ההורים; אלא ששנאה זו, שאסור היה להביעה, השתנתה, ובאמצעות מנגגוני הגנה של תגובת היפוך ופיצוי יתר הפכה לאהבה ולנטייה לציית לסמכות.[1]
תאוריות מודרניות להמשגה של התסמונת נקראים "סמכותנות של הימין" (Right Wing Authoritarianism) אשר מנסה להמשיג את התופעה בעזרת תאוריית הלמידה החברתית, והסולם למדידת מכוונות לשליטה חברתית.[4] מחלוקת שהחלה כמעט מיד עם הופעת ספרו של אדורנו "האישיות הסמכותנתית" מתמקדת בשאלה האם מקבץ זה אופייני לאנשי הימין יותר מאשר לאנשי השמאל. הביקורת הפוליטית על התאוריה טענה שהיא מייצגת הטיה של חוקרים בעלי עמדות שמאליות, ולמעשה קיימת גם סמכותנות של השמאל הנוטה לקומוניזם ולא רק סמכותנות של הימין.[5][6] על רקע טענה זו פותח שאלון הדוגמטיזם שנועד לבדוק סמכותנות בצורה נייטרלית וחסרת פניות מבחינה פוליטית.[7] לפי רוקיץ' אין חשיבות רבה לתוכן העמדה הפוליטית, אלא רק למידה שבה היא נחשבת לקיצונית בהקשר של הזמן והמקום שבהם היא קיימת.[7]