פסיכואנליזה
אסכולה תיאורטית וטיפולית בפסיכולוגיה אשר פותחה ע"י זיגמונד פרויד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא גישה תאורטית ושיטת טיפול שפותחה בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד.[1] הנחת היסוד של הפסיכואנליזה היא שחלק ניכר מהפעילות הנפשית של האדם נעשית באופן לא מודע, ושעל מנת להבין טוב יותר את הסיבות להתנהגותו, צריך לחשוף ולגלות חלקים בלא-מודע שלו.[1] מסיבה זו, הפסיכואנליזה מתמקדת בהשפעתם של דחפים מודחקים, קונפליקטים פנימיים וטראומות בילדות על הבריאות הנפשית של האדם.[1]
ערך מחפש מקורות | |
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
למרות שהפסיכואנליזה מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, יש כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[2] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[3][4] ישנה ביקורת גם על הטיפול הפסיכואנליטי, בין השאר על האפקטיביות הנמוכה שלו.[5][6]