פסק דין מירנדה נגד אריזונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מירנדה נגד אריזונה (באנגלית: Miranda v. Arizona) הוא פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון של ארצות הברית הקובע שחשודים בפלילים חייבים לקבל מידע על זכותם להתייעץ עם עורך דין ועל זכותם להימנע מהפללה עצמית באמצעות שמירה על זכות השתיקה, כל זאת לפני שהם נחקרים על ידי המשטרה. אזהרת מירנדה קרויה על שם פסק דין זה, שהשפיע רבות על הליכים פליליים ומשפטיים גם בישראל ובמדינות נוספות.
עובדות מהירות מידע החלטה, ערכאה ...
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט העליון של ארצות הברית |
תאריך טענות | 28 בפברואר - 1 במרץ 1966 |
תאריך החלטה | 13 ביוני 1966 |
מראה מקום | 86 S. Ct. 1602; 16 L. Ed. 2d 694; 1966 U.S. LEXIS 2817; 10 A.L.R.3d 974 |
ערכאות נמוכות | הרשעת הנאשם אושרה על ידי בית המשפט העליון של אריזונה; בקשה לעיון חוזר התקבלה |
החלטה | |
לפי התיקון החמישי, על מנת למנוע הפללה עצמית נציגי החוק חייבים להודיע לחשוד המצוי בחקירה או במשמורת על זכותו לשמור על שתיקה ולהתייעץ עם עורך דין. פסק הדין של בית המשפט העליון של אריזונה נהפך ותוקן | |
חברי המותב | |
נשיא בית המשפט | ארל וורן |
חברי המותב | הוגו בלאק, ויליאם או. דאגלס, טום סי. קלארק, ג'ון מרשל הרלן השני, ויליאם ברנן הצעיר, פוטר סטיוארט, ביירון וייט, אייב פורטאס |
דעות בפסק הדין | |
דעת רוב |
וורן מסכימים: בלאק, דאגלס, ברנן, פורטאס |
דעות נוספות |
דעת מיעוט: קלארק דעת מיעוט: הרלן מסכימים: סטיוארט, וייט |
החוק הנדון | |
התיקון החמישי והתיקון השישי לחוקת ארצות הברית | |
היסטוריה מאוחרת | |
משפט חוזר על מעצר פסק הדין של בית המשפט העליון של אריזונה אושר בקשה למשפט חוזר נדחתה בקשה לעיון מחדש נדחתה | |
סגירה
פסק הדין חוזק על ידי וסטובר נגד ארצות הברית, ויגנרה נגד ניו יורק, וקליפורניה נגד סטיוארט. פסק הדין התקבל ברוב של חמישה כנגד ארבעה. הטיעונים נשמעו בתאריכים 28 בפברואר עד 1 במרץ 1966, וההחלטה ניתנה ב-13 ביוני של אותה שנה.