רבי מאיר
תנא בן הדור הרביעי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
מתחם קבר רבי מאיר בטבריה, על פי זיהוי מהמאה ה-13 | |
לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה |
---|---|
פטירה |
המאה ה-2 בבל |
שם מלא | מיאשא (או נהוראי) |
כינוי |
מאיר (האיר פני חכמים בהלכה) מאיר בעל הנס |
מקום קבורה |
"אסייא" (לפי התלמוד) ישראל קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה (זיהוי מהמאה ה-13) |
מקום מגורים | טבריה |
מקום פעילות | טבעין, ערדסקין, אושא, טבריה |
תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
השתייכות | בי רבי עקיבא |
תחומי עיסוק |
לבלר (מקצוע) דרשן; הלכה, אגדה, משלים |
מעסיק | הסנהדרין |
תפקידים נוספים | חכם הסנהדרין באושא |
רבותיו | רבי עקיבא, רבי ישמעאל, אלישע בן אבויה, אליעזר בן הורקנוס, יהודה בן בבא |
תלמידיו | סומכוס, יהודה הנשיא, דוסתאי ברבי ינאי, יוסי בן פרידא |
בני דורו | יהודה בר אילעאי, יוסי בן חלפתא, שמעון בן יוחי |
חיבוריו | משנת רבי מאיר |
בת זוג | ברוריה בת חנינא |
צאצאים | שני בנים |
מספר צאצאים | 2 |
חותנים | חנינא בן תרדיון |
סגירה
על פי התלמוד[1] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בגמרא (בנוסח כתבי היד) נאמר כי שמו המקורי היה מיאשא,[2] ונקרא מאיר היות ש'האיר פני[3] חכמים בהלכה'.[4] אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבה לאישה חכמה ובקיאה בתורה.
חריפותו של רבי מאיר הייתה ידועה במיוחד, עד שאמרו עליו[5]: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמוהו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים". כמו כן אמרו עליו: "כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה"[6].