אלישע בן אבויה
תנא שכפר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
(רבי[1]) אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה מגדולי התנאים ש"שנה ופירש". בר הפלוגתא של רבי עקיבא. בן אבויה חי בתקופת חורבן בית שני ובשלב מאוחר יותר של חייו יצא לתרבות רעה, והתחבר לרומאים. בשל כך, הוא נזכר בתלמוד בכינוי "אחר". על מקור הכינוי מסופר במסכת חגיגה:[2] מיד כשחדל לקיים מצוות, הלך לזונה. אמרה לו: וכי אינך אלישע בן אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת (ובכך ביצע מלאכת קוצר וחילל את השבת) ונתן לה. אמרה: אחר הוא.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
המאה ה-1 ירושלים פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
---|---|
פטירה |
המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
כינוי | "אחר" |
מקום קבורה | ישראל מתחם נבי שועייב, כפר חיטים (זיהוי מהמאה ה-20) |
מדינה | פרובינקיה יודיאה, פרובינקיה סוריה פלשתינה |
מקום מגורים | ירושלים |
מקום פעילות | בית המקדש השני, ירושלים, טבריה, בקעת גינוסר |
תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים |
השתייכות | בית הלל, חז"ל, תנאים |
תחומי עיסוק | מיסטיקה, ספרות יוונית, ספרות חיצונית, מוזיקה יוונית |
תפקידים נוספים | דרשן |
רבותיו | אליעזר בן הורקנוס, יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו, יוחנן בן זכאי |
תלמידיו | רבי מאיר |
בני דורו | רבי עקיבא, בן עזאי, בן זומא, רבן גמליאל, רבי ישמעאל, אלעזר בן עזריה, רבי טרפון |
אב | אבויה |
צאצאים |
מספר בנות נכדו, יעקב בן קרשי |
חתנים | קרשי (קדושאי/קודשי) |
סגירה
אמרות רבות של אלישע בן אבויה, לפני התפקרותו, פזורות ברחבי התלמוד, במסכת אבות[3] ובאבות דרבי נתן.