שיזף מצוי
מין של צמח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיזף מצוי (שם מדעי: Ziziphus spina-christi) הוא מין בסוג שיזף ממשפחת האשחריים[2][3]. השיזף המצוי הוא עץ קוצני, גובהו שלושה עד חמישה מטרים, אך לעיתים נדירות מגיע גובהו עד לעשרה מטרים. השיזף ירוק עד, אך במקומות קרים הוא עשוי להשיר את עליו בחורף.
שיזף מצוי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | ורדנאים |
משפחה: | אשחריים |
סוג: | שיזף |
מין: | שיזף מצוי |
שם מדעי | |
Ziziphus spina-christi דפונטיין, 1798 |
באביב מצמיח העץ ענפים חדשים. ענפיו עקומים, בכל מפרק בענף צומח עלה ביצתי משונן קלות, בעל שלושה עורקים. בבסיס העלה ישנם שני קוצים, המהווים גלגול של עלי הלוואי, קוץ אחד ישר והשני כפוף. הפריחה באוגוסט–אפריל, הפרחים צומחים בקבוצות בחפי העלים. הפרחים צהבהבים, קוטרם כחמישה מ"מ, ובהם חמישה אבקנים. עלי העטיף הבולטים בפרח הם דווקא עלי הגביע. הפרחים צופניים, ומואבקים על ידי דבורים צרעות ומינים נוספים. דבש השיזף זהוב בהיר עשיר בנוגדי חמצון ונוטה שלא להתגבש, נדיר ומבוקש מאוד. ידוע גם בשם "דבש סידר". הפרי הוא בית גלעין כדורי, קוטרו כ-1.5 ס"מ, והוא מבשיל כחודש אחר תום הפריחה. צבעו בעת ההבשלה, צהוב כתום, וטעמו מתוק.
העץ גדל היטב בקרקעות חרסיתיות, בדרך כלל נמוך מ-400 מטר מעל פני הים. נפוץ באקלים סודני, ולעיתים באזורים קרובים. בארץ נפוץ בעיקר בבקעת הירדן, בערבה ובמישור החוף.
העץ עמיד מאוד, ומסוגל לצמוח גם בקרקעות מעובדות ומרוססות בקוטלי עשבים. במקומות מסוימים צמחו עצי שיזף גדולים שקודשו על ידי ערבים, מעמד שהגן עליהם מכריתה ושריפה. במקומות אלה מגיעים העצים לעיתים לגובה של מעל עשרה מטרים, והיקף גזעם לארבעה מטרים ויותר. שיזף ידוע כזה, הוא השיזף של חצבה. חורשה ידועה של עצי שיזף מצוי נמצאת בעין חוקוק שבגליל העליון המזרחי.
הפרטים המצליחים להתבסס במקומות מתאימים ואינם נכרתים מגיעים לגודל ולגיל מופלגים. השיזף המצוי הגדול בארץ נמצא בעין חצבה, ומעריכים את גילו בסביבות 800 שנה. הוא העץ הזקן ביותר המוכר לנו בארץ, נכון לשנת 2018.