TEA (צופן)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלגוריתם הצפנה זעיר (באנגלית: Tiny encryption algorithm) בקיצור TEA הוא שם כולל למשפחה של צפני בלוקים סימטריים איטרטיביים בסגנון רשת פייסטל שייחודם הוא בפשטותם הרבה וקלות מימושם הן בתוכנה והן בחומרה (מכילים מספר שורות קוד בלבד)[1][2][3].
הצופן הראשון TEA פותח על ידי דויד ווילר ורוג'ר נידהם מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, הוצג לראשונה ב-1994 בסדנה הקריפטוגרפית FSE בלוון והוא אינו מוגן בפטנט. הצופן מתאפיין במיוחד בפונקציית סבב פנימית פשוטה בתכלית ומספר גבוה של סבבים. מספר הסבבים הגבוה (64 בהצעה המקורית) נועד לחפות על פשטותה של הפונקציה הפנימית. לאחר חולשות וליקויים רבים שהתגלו בו פותח ב-1997 הצופן XTEA (קיצור של TEA מורחב) שנועד לתקן כמה מהם. בנוסף הוצע צופן חדש המותאם לבלוק באורך משתנה הנקרא Block TEA. בגלל קריפטואנליזה של תהליך הכנת המפתח שלו ואפקט הפיזור האיטי יחסית, הוצע על ידי המפתחים ב-1998 טלאי נוסף לאלגוריתם המכונה XXTEA, כל זאת תוך שמירה על ייחודו ופשטותו. כיום ידוע שהצופן, לאחר כל השיפורים, חלש יחסית והוא מכיל מספר חסרונות מהותיים. אפקט הפיזור האיטי של הצופן מעמיד בסימן שאלה את אקראיותו ומאפשר "התקפות הבחנה" (קריפטואנליזה שמבחינה עם יתרון משמעותי בין פלט הצופן למחרוזת אקראית באותו אורך). תהליך הכנת המפתח הפשוט מאפשר מספר התקפות מוצלחות נגד האלגוריתם ביניהן התקפת גלוי-נבחר בסיבוכיות של . אף על פי שמעשיות התקפה זו נתונה בספק, עדיין נחשב הדבר לשבירה של האלגוריתם כי אינו מציע ביטחון ברמה המינימלית הנדרשת ממפתח באורך 128 סיביות. למרות האמור, בשל פשטותו הרבה ייתכן שיהיה ראוי לשימוש בתנאים מסוימים.