אולף השני, מלך נורווגיה
ממלכי נורווגיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אולף השני האראלדסון (בנורווגית: Olav II Haraldsson, נודע מאוחר יותר כאולף הקדוש, בנורווגית: Olav den hellige; 995 – 29 ביולי 1030) היה מלך נורווגיה מ-1015 ועד 1028. לאחר מותו ניתן לו התואר "המלך הנצחי של נורווגיה" (בלטינית: Rex Perpetuus Norvegiae) והוא הוקדש בטרונדהיים על ידי הבישוף גרימקל, שנה אחת לאחר מותו בקרב סטיקלסטאד ב-29 ביולי 1030. שרידי גופתו נשמרו בקדושה בקתדרלת נידארוס, שנבנתה על אתר קבורתו.
דמותו של אולף השני על מטבע מהשנים 1023–1028 | |||||||||
לידה |
995 רינגריקה, ממלכת נורווגיה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
נהרג |
29 ביולי 1030 (בגיל 35 בערך) סטיקלסטאד, ממלכת נורווגיה | ||||||||
שם מלא | אולף האראלדסון | ||||||||
שם לידה | Óláfr Haraldsson | ||||||||
מדינה | ממלכת נורווגיה | ||||||||
מקום קבורה | קתדרלת נידארוס | ||||||||
בת זוג | אסטריד, נסיכת שוודיה | ||||||||
שושלת אולף הקדוש | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ההקדשה המקומית של אולף אושרה ב-1164 על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי, ובכך ניתנה לו הכרה עולמית כקדוש של הכנסייה הקתולית. אולף הוכר גם כקדוש של הכנסייה האותודוקסית, שם הוא אחד הקדושים האחרונים המפורסמים ממערב אירופה לפני פילוג הכנסייה הנוצרית.[1] מיקומו המדויק של קברו של אולף הקדוש בנידרארוס היה ידוע מאז שנת 1568, עקב איקונוקלאזם לותרני שהתרחש בשנים 1536 – 1537. את אולף הקדוש מסמל הגרזן שמופיע על סמל נורווגיה ועד היום ה-29 ביולי הוא יום חג בארצות צפון אירופה. מסדר אולף הקדוש קרוי על שמו.
היסטוריונים מודרניים נוטים להסכים בדרך כלל שאולף נטה לאלימות ולברוטליות והם מאשימים חוקרים קודמים על הזנחת צד זה באישיותו.[2] בעיקר במהלך תקופת "הלאומיות הרומנטית הנורווגית" (Nasjonalromantikken, באמצע המאה ה-19), היה אולף סמל לעצמאות ולגאווה לאומית.