אור פרא
ספר שירים של יונה וולך / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אור פרא הוא כותר ספר שיריה של המשוררת יונה וולך, אשר ראה אור בהוצאת "איכות" בשנת 1983. נושאי האסופה הם המבט על העצמי, על חוויות הנפש והגוף, תוך שהיא משוחחת, כמו בשיריה הקודמים, הן עם המורשת היהודית לדורותיה, והן עם רוח הספרות, ההגות והמוזיקה החדשה שנוצרה מאז שנות השישים במערב.[1] רוב שירי האסופה מהם הולחנו, והביטויים שטבעה בהם וולך, התקבלו ומצוטטים בתרבות העברית וישראלית.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יונה וולך |
שפת המקור | עברית |
סוגה | שירה |
הוצאה | |
הוצאה | הוצאת איכות |
תאריך הוצאה |
1983 (מהדורה מורחבת: 1990) |
מספר עמודים |
66 (מהדורה מורחבת: 85) |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001141929, 000971767 |
שירי האסופה התאפיינו בביטוי נוקב ונועז חסר תקדים ביחס למקובל באותם ימים בחברה הישראלית, על יחסי קרבה בממדי החיים השונים, עם ההורה האב, עם בן הזוג ועל האל. בתקבולות כשלעצמן המשיכה וולך, תפיסות עולם מסורתיות ביהדות; אבל הרחיקה לכת הפרה את המוקבל והמוסכם, במספר מבעים, שחלק מהם קשרו הנאה מינית עם תפיסת האל או בהתנהגות עם תשמישי קדושה, שהוכנו לקיום מצוות, בשיר תפילין.
השיר עורר מחאה נרחבת, בשל מה שנתפס כחילול הקודש. הסערה הציבורית כללה תגובות נזעמות של קוראים, לרבות שורה של מכתבי איום. המשוררת החרדית זלדה, שהייתה כותבת קבועה ב"עתון 77" וידידה קרובה של וולך, חשה פגועה מהשיר וניתקה את יחסיהן. וסגנית שר החינוך והתרבות, מרים גלזר-תעסה יצאה במילים חריפות כנגד וולך. עבודתו של הצלם מיכה קירשנר בשם "דיוקן יונה וולך", שכללה תצלום של גבר עירום עם תפילין לצדה של המשוררת, לבושה שחורים, כשעל ראשה כובע אדום, יושבת על שרפרף אדום, ועיניה עצומות, כתיאור אומנותי לשיר, הכעיסה רבים, ונפסלה להצגה בתערוכה במוזיאון רמת גן, בשנת 2002.