אפרים חוזר לאספסת
סיפורו הראשון של הסופר ס.יזהר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפרים חוזר לאַסְפֶּסֶת הוא סיפורו הראשון של הסופר ס. יזהר, שהתפרסם בכתב העת "גליונות" ו' (חוברות יא–יב, שבט–אדר א' ה'תרצ"ח, 1938), כשהיה הסופר בן 21. עורכו של כתב העת, יצחק למדן, היה גם זה שטבע את שמו הספרותי של יזהר סמילנסקי, אשר נקרא מאותו יום ס. יזהר ביצירותיו הבדיוניות, אך המשיך לפרסם תחת השם יזהר סמילנסקי בכתביו העיוניים.[1][2][3]
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יזהר סמילנסקי |
שפת המקור | עברית |
סוגה | נובלה |
מקום התרחשות | קיבוץ |
הוצאה | |
הוצאה | גליונות |
תאריך הוצאה | 1938 |
כברוב סיפוריו של יזהר, גם לסיפור זה עלילה מצומצמת, ועיקר ההתרחשות היא בתודעתם של המשתתפים, בתיאור ההווי הקיבוצי בכלל, ובעת אספת חברים בפרט. ניתן לתמצת את העלילה בשני משפטים: חבר הקיבוץ אפרים, שעובד באספסת, מגיש בקשה לעבור לעבוד בפרדס. בעיצומה של אספת חברים שדנה בבקשתו, חוזר בו אפרים מבקשתו ומודיע שהוא חוזר לעבוד באספסת.
פרסום הסיפור משך את תשומת לבה של הביקורת מיד עם הופעתו, ועורר עניין והפתעה בשל בשלותו וחידושיו.[4][5] בשנים מאוחרות יותר התקבלה בקרב חלק מהחוקרים הדעה כי פרסום "אפרים חוזר לאספסת" פתח פרק חדש בספרות העברית; פרק הספרות הארצישראלית.[6]
חיים גורי הספר המשוגע, (עמוד 19) מכניס המלצה מחברו חמדורי " אתה מוכרח לקרוא את אפרים חוזר לאספסת, עשה לי טובה"