באר נפט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באר נפט הוא מונח המשמש לתיאור כל קידוח שמבוצע על פני הקרקע לצורך שאיבת נפט או גז טבעי. בדרך כלל גז טבעי נשאב יחד עם נפט, כמו גם יחד עם מים. באר נפט שנועדה לשאוב גז טבעי בלבד נהוג לכנות "באר גז".
אזור תת-קרקעי רווי בנפט או גז טבעי מכונה בדרך כלל "שדה נפט" או "שדה גז". רוב המאגרים מכילים הן נפט והן גז טבעי.
בארות הנפט מתגלות לרוב רק לאחר שבוצעו בדיקות סייסמיות רבות באזורים נרחבים בהם גאולוגים בודקים שכבות סלע מרובות מספר קילומטרים מתחת לפני הקרקע. ציוד מיוחד משמש לקידוח בארות נפט באתרים תת-קרקעי שעשויים להכיל מצבורי הנפט.
באר נפט הראשונה בארצות הברית נחפרה במדינת פנסילבניה בשנת 1859. הבאר משמשת להפקת נפט עבור תאורה, והבנזין שמיוצר בתהליך מושלך למשך שנים רבות כפסולת, עד להמצאת המכונית[1].