בזיירות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בַּזְיָירוּת[1] או בזאות היא אומנות השימוש בבזים או בדורסי יום חזקים ולעיתים אף בדורסי לילה לציד עופות ויונקים. השימוש בבזים לשם ציד היה נהוג כבר למן העת העתיקה, ומופיע בספרות חז"ל.
עובדות מהירות חלק מתוך ...
ליידי רכובה על סוס, ועל ידה ניצב בז נודד מאולף | |
מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2016 | |
חלק מתוך | oral traditions and expressions |
---|---|
סגירה
מיני עופות דורסים רבים משמשים לציד. הבחירה במין מסוים הייתה לרוב קשורה למין בעל החיים אותו רוצים לצוד, להתאמת הדורס לשטח הציד, וכן גם בחירות תרבותיות ומסורתיות. בין הבזים בהם משתמשים לציד אפשר למצוא את המינים: בז ארקטי, בז נודד, בז ציידים, בז צוקים וכן בזים קטנים יותר כמו בז גמד ובז עצים. השימוש בבזים לציד אינו למטרות מסחריות, אלא לשם הספורט שבדבר.
בהרי האלטאי שבמונגוליה משמש עד היום עיט זהוב לצייד לצורך מזון.[2]