בטיק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בטיק היא טכניקת צביעת בדים המשלבת שימוש בשעווה. משתמשים בבטיק מקומות שונים, אך האי ג'אווה באינדונזיה ידוע במיוחד בעבודות הבטיק היוצאות ממנו. בבטיק מורחים שעווה מותכת על הבד בטרם הטבלתו בצבע. בכל מקום שבו חדרה השעווה לבד, הצבע לא ידבוק בו. לעיתים משתמשים במספר שלבים של צביעה, יבוש ומריחה בשעווה כדי לשלב מספר צבעים.
חולצה בהדפס בטיק | |||
מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידע כללי | |||
טכניקה וחומרים | בד | ||
נתונים על היצירה | |||
מיקום | אינדונזיה | ||
בערך בשנת 1900 התחיל האמן ההולנדי כריס לבו[1] לעסוק בבטיק, שעד אז הוכר כשיטה לצביעה יפה של אריגים שנהוגה בג'אווה, הוא היה חלוץ השיטה הזו בהולנד והפך מהר מאד למומחה סמכותי שלה.
בשנת 2009 הכיר ארגון אונסק"ו במסורת הבטיק של אינדונזיה כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
כדי להכין קווי שעווה צרים משתמשים בצ'הנטינג - כוס מתכת קטנה עם זרבובית זעירה, ממנה נוזלת השעווה. שיטות אחרות למריחת השעווה על הבד כוללות שפיכת שעווה נוזלית, צביעת השעווה על הבד בעזרת מברשת, ו"החתמה" על ידי הטבעת השעווה על פיסת עץ שנחרטה לצורה הרצויה והצמדת הפיסה המרוחה בשעווה אל הבד.
לאחר הצביעה האחרונה, תולים את הבד ליבוש. לאחר מכן טובלים אותו בנוזל ממיס כדי לפורר את השעווה, או שמגהצים אותו בין מטליות נייר או עיתונים שאמורים לספוג את השעווה ולחשוף את הצבעים העמוקים והעשירים ואת קווי הקפלים העדינים המאפיינים את הבטיק.