בית עיטאב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית עיטאב (בערבית: بيت عطاب) היה כפר ערבי בהרי ירושלים במבואות הדרומיים-מערביים של העיר ירושלים, כ-15 קילומטרים מערבית לבית לחם (כ-2 ק"מ מערבית למושב בר גיורא). הכפר שכן על שרידי מבצר צלבני מימי הביניים. תושבי הכפר עזבו אותו במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לאחריה. כיום ישנם במקום אתר ארכאולוגי וגן לאומי בית עיטאב.
טריטוריה | המנדט הבריטי המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז ירושלים |
נפה | נפת ירושלים |
שפה רשמית | ערבית |
שטח | 8.757 דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מבצע ההר |
תאריך נטישה | 21 באוקטובר 1948 |
יישובים יורשים | נס הרים, בר גיורא |
דת | מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 540 (1945) |
קואורדינטות | 31°44′05″N 35°03′11″E |
אזור זמן | UTC +2 |
(למפת ישראל רגילה) |
על הגבעה הנישאת לרום של 665 מטר, שכן ככל הנראה מבצר צלבני או חווה מבוצרת. לגבעה זו הייתה חשיבות אסטרטגית רבה, שכן היא חלשה על דרך רומית קדומה שעלתה מעמק האלה להרי ירושלים (בתוואי של כביש 375).
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האיזור.[1]
במאה ה-19 התיישבו בכפר בני חמולת אבו לחאם. בתי הכפר שילבו ביסודותיהם את שרידי המבצר העתיק.
הכפר היה שייך לנפת ירושלים שבמחוז ירושלים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 אוכלוסיית הכפר מנתה 606 איש והיו בה 187 בתים נושבים.[2].
על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערכו שטחי אדמותיו ב-8,757 דונם ובשנת 1945 הוערכה כמות האוכלוסייה ב-540 נפשות[3]. במלחמת העצמאות במהלך מבצע ההר ב-21 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי חטיבת הראל ותושביו עזבו.