בלה השלישי, מלך הונגריה
מלך הונגריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בלה השלישי, מלך הונגריה (בהונגרית: Béla III או Harmadik Béla, בסביבות 1148 – 23 באפריל 1196) היה מלך הונגריה וקרואטיה בשנים 1196-1172, נציג השושלת מבית ארפאד, בנם של גזה השני, מלך הונגריה ושל אופרוסינה מקייב, ובאמצעות אמו, שהייתה בתו של מסטיסלאב הראשון, נסיך קייב, היו לו שורשים רוסיים.[1] בלה התפרסם כגבר מרשים בקומתו (190 ס"מ) שהצטיין כבעל כושר מנהיגות וארגון.[1]. בסביבות 1161 העניקו הוריו לבלה דוכסות שכללה שטחי קרואטיה, מרכז דלמטיה ואולי גם סירמיום. בשנת 1163 בהתאם להסכם שלום שבין אחיו הבכור, אישטוואן השלישי לקיסר הביזנטי מנואל הראשון קומננוס, נשלח בלה לחצר הביזנטית בקונסטנטינופול, שם שונה שמו לאלכסיוס והוענק לו התואר דספוט עם אירוסיו לבתו של הקיסר, מריה. זכויותיו הטריטוריאליות של בלה גרמו בסופו של דבר לעימותים צבאיים בשנים 1167-1164 בין האימפריה הביזנטית לממלכת הונגריה, מכיוון שאישטוואן השלישי ניסה להצר את ניסונות הביזנטים להשתלט על קרואטיה, דלמטיה וסירמיום. בלה-אלכסיוס, שהוכרז בשנת 1165 ליורש הקיסר מנואל, השתתף בשלוש מלחמות נגד ארצו-מולדתו. לבסוף אירוסיו לנסיכה הביזנטית בוטלו על ידי הקיסר, אחרי שבשנת 1369 נולד למנואל בן ראשון (גם כן בשם אלכסיוס). מנואל לקח אז לבלה בחזרה את התואר דספוט והחליף אותו בתואר בכיר אחר, אם כי נחות יותר, של "קייסאר".[1]
ערך מחפש מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
בלה השלישי | |||||||||
לידה |
1148 אסטרגום, הונגריה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 באפריל 1196 (בגיל 48 בערך) ממלכת הונגריה | ||||||||
מדינה | הונגריה, קרואטיה | ||||||||
מקום קבורה | הבזיליקה בסקשפהרוואר, משם הועבר ב-1898 לכנסיית מתיאש בבודה. | ||||||||
מפלגה | politician before the emergence of political parties | ||||||||
בת זוג |
אגנס מאנטיוכיה או אנה מרגריט מצרפת | ||||||||
שושלת ארפאד | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ב-4 במרץ 1172 מת אישטוואן השלישי ואז החליט בלה לשוב להונגריה. לפני עזיבתו את קונסטנטינופול, נשבע שלעולם לא ירים ידו נגד האימפריה הביזנטית. אף על פי שהכמרים הבכירים והשועים ההונגרים הכריזו פה אחד על בלה למלך, לוקאש, הארכיבישוף מאסטרגום, הפרימאט של הונגריה, סירב להכתירו בטענה שהיה אשם בחטא הסימוניה.
בסופו של דבר, באישור האפיפיור אלכסנדר השלישי, הוכתר בלה כמלך תחת השם בלה השלישי, על ידי הארכיבישוף מקלוצ'ה, ב-18 בינואר 1173. נאלץ בלה להילחם באחיו הצעיר, גזה, שאותו החזיק בשבי למשך יותר מעשור. בלה השלישי ניצל את ההזדמנות שנוצרה על ידי הסכסוכים הפנימיים באימפריה הביזנטית ובשנים 1181-1180 כבש מחדש את קרואטיה, דלמטיה ואת סירמיום. בשנת 1188 הוא כבש גם את נסיכות האליץ'-וולין (גליציה) שבאוקראינה של ימינו, אך איבד אותה כעבור שנתיים.
בלה השלישי עודד את מלאכת הרישום של תולדות הממלכה ולפי כרוניקנים הונגרים מן המאה ה-14 היה המלך שהקים את הקנצלריה המלכותית ההונגרית. הארמון המלכותי שהוא בנה באסטרגום היה הדוגמה הראשונה לאדריכלות גותית במרכז אירופה. בלה השלישי נחשב בזמנו למלך העשיר ביותר בין מלכי אירופה, לפי רשימה שמנתה את רכושו והכנסותיו, אם כי מהימנותה של אותה הרשימה היא בספק.