במדבר
החומש הרביעי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספר בְּמִדְבַּר[1] הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה. הספר מכיל 36 פרקים, 32 סדרים, 92 פרשיות פתוחות ו-66 סתומות.
ערך זה עוסק בספר. אם התכוונתם לפרשה, ראו פרשת במדבר.
עובדות מהירות כינוי, תקופת התרחשות ...
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס | |
כינוי | חומש פקודים |
---|---|
תקופת התרחשות | נדודי בני ישראל במדבר |
סוגה | ספרים היסטוריים |
מספר פרקים | 36 |
מספר פסוקים | 1288 |
סדרת ספרים | תורה |
הספר הקודם | ויקרא |
הספר הבא | דברים |
התרחשויות מרכזיות | מניין בני ישראל במדבר, מאורעות שעברו עליהם במדבר, נדודי בני ישראל במדבר, הכנה לכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים |
סגירה
כעדותו של הירונימוס כונה הספר בתקופתו בשם: "וַיְַדבֵּר" ושם זה מצוי גם בלשון ימי הביניים של אברהם אבן עזרא, במסורת חז"ל מצוי הוא בשם "חומש פקודים",[2] וזאת מכיוון שמופיעים בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן עוד מפקד נפרד לשבט הלוי. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר "מספרים", וכן באנגלית: Book of Numbers). ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.