בקתת נידה
מבנה ששימש את נשות קהילת ביתא ישראל באתיופיה לטהרה מדם נידה או דם יולדת. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בקתת נידה (באמהרית, מרגם גוג'ו או מוגאט גוג'ו (בקתת הטמאות), או יא דאם גוג'ו (בקתת הדם)) הוא מבנה ששימש את נשות קהילת ביתא ישראל באתיופיה לטהרה מדם נידה או דם יולדת. בקתות נידה היוו חלק קבוע במבנה הכפרים הביתא ישראלים ומהוות אחד ממנהגי הטהרה המחמירים הייחודיים לקהילה.[1][2] במרכזי ההגירה באתיופיה, ובחלק ממקומות היישוב של הקהילה בישראל, הוקמו בקתות נידה, בתצורה חדשה, המאפשרת לנשות הקהילה להמשיך ולקיים במידת מה את מנהגי הטהרה המסורתיים.