גז טבעי נוזלי
גז טבעי שמצב צבירתו שונה לנוזל, לצורך הקלה על אחסונו ושינועו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גז טבעי נוזלי (באנגלית: Liquefied natural gas; בר"ת באנגלית: LNG; בעברית: גט"ן) הוא גז טבעי (בעיקר מתאן CH4) אשר הונזל,[הערה 1] מצב צבירתו שונה לנוזל, לצורך הקלה על אחסונו ושינועו.
נפחו של גז טבעי נוזלי הוא ביחס של 1/600 לערך לעומת נפחו של אותו חומר במצב צבירה גז. גז טבעי נוזלי הוא חסר ריח, חסר צבע, אינו רעיל ואינו משתך. עיקר הסיכונים הכרוכים בחומר זה הם דליקה (כתוצאה מגזים הנפלטים בתהליך רתיחה), קפיאה וחנק.
תהליך הנזלת הגז כרוך בטיהורו של החומר ממזהמים, בהם אבק, גזים חומציים, הליום, מים, ופחמימנים העלולים לגרום לקשיים בשינוע החומר. לאחר תהליך הטיהור מעובה הגז למצב צבירה נוזלי בלחץ הקרוב ללחץ אטמוספירי (לחץ מקסימלי לשינוע הוא 3.6 PSI), על ידי קירורו לטמפרטורה של מינוס 162 מעלות צלזיוס בקירוב.
נפחו של גז טבעי נוזלי נמוך יותר מגז טבעי דחוס, כך שצפיפות האנרגיה של גז טבעי נוזלי גבוהה יותר פי 2.4 מאשר זו של גז טבעי דחוס וב-60% יותר מאשר סולר.[1] בזכות נתון זה של יחס עלות-יעילות הופך שינוע גז טבעי נוזלי למרחקים גדולים, מקום שבו אין צנרת גז, לכלכלי. גז טבעי נוזלי מתאים במיוחד לשינוע באמצעות מכלית גז טבעי נוזלי, או מכליות קירור במשאיות ובקרונות רכבת.
גז טבעי נוזלי הוא האמצעי העיקרי לשינוע גז טבעי לשווקים, שם הוא עובר תהליך אידוי ומועבר לצרכנים במצב צבירה גז בצנרת. העלות הגבוהה של בניית מכלי קירור מנעה עד כה שימוש מסחרי בגז טבעי במצבו הנוזלי.