דוכסות בראונשווייג-לינבורג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דוכסות בראונשווייג-לינבורג (בגרמנית: Herzogtum Braunschweig-Lüneburg), או יותר נכון דוכסות בראונשווייג ולינבורג, הייתה דוכסות היסטורית שהתקיימה משלהי ימי הביניים ועד לתקופה המודרנית המאוחרת בתוך האימפריה הרומית הקדושה, עד למועד פירוקה. הדוכסות הייתה ממוקמת בצפון מערב גרמניה של ימינו. שמה הגיע משתי הערים הגדולות בשטח: בראונשווייג ולינבורג.
ממשל | |||
---|---|---|---|
שפה נפוצה | גרמנית | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
תאריכי הקמה | 1235 | ||
תאריכי פירוק | 1806 | ||
ישות קודמת | דוכסות סקסוניה | ||
ישות יורשת |
נסיכות הבוחר מהנובר נסיכות הבוחר מהנובר דוכסות בראונשווייג דוכסות בראונשווייג | ||
הדוכסות הוקמה בשנת 1235 מהנחלות האלודיאליות של בית ולף בסקסוניה והוענקה כנחלה אימפריאלית לאוטו הילד, נכדו של היינריך הארי. הדוכסות חולקה מספר פעמים במהלך ימי הביניים בין ענפים שונים של בית ולף, אך כל שליט כונה "דוכס בראונשווייג-לינבורג" בנוסף לתואר המיוחד שלו.[1][2] עד 1692, השטחים התאחדו לשניים: נסיכות הבוחר מבראונשווייג-לינבורג ונסיכות בראונשווייג-וולפנביטל.
בשנת 1714 עלה הענף של המשפחה בהנובר על כס המלכות של ממלכת בריטניה הגדולה, בה הם שלטו באיחוד אישי עם הנובר עד 1837. מסיבה זו, ערים ומחוזות רבים במושבות הבריטיות לשעבר נקראות על שם בראונשווייג או לינבורג. ההנוברים מעולם לא שלטו בבראונשווייג בזמן שהם החזיקו בכס המלכות הבריטי, שכן העיר הייתה חלק מבראונשווייג-וולפנביטל השכנה. לאחר קונגרס וינה ב-1814/15, הפכו שטחי בראונשווייג-לינבורג לממלכת הנובר ולדוכסות בראונשווייג.