הדד
אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט. מקורות ומוקד פולחנו של הדד היה בעיר חַלַבּ (בסוריה של ימינו) לפחות מהאלף השלישי לפנה"ס, ומשם התפשט במהלך האלף השני לפנה"ס לתרבויות המסופוטמיות – הבבלית והאשורית (בשם אדד), לתרבות הכנענית (בשם בעל) ולתרבויות החורית והחִתִית (בשמות אל הסער האנטולי, תֶשוּבּ ותַרְחֻנְת). במישור המקומי התקיים פולחן הדד בשמו עם תוספת שמות אחרים, כגון בעל־הדד והדד־רמן.
פסל האל הדד (אנ') ועליו כתובת KAI 214 מהמאה ה-8 לפנה"ס בממלכת שַמאַל, מוזיאון פרגמון | |
תפקיד | אל הסער |
---|---|
תרבות | תרבויות הארמיות והאמוריות |
אלים מקבילים | אדד המסופוטמי, אל הסער האנטולי, בעל הכנעני |
אב | דגון או אל |
בן או בת זוג | חבת החורית/חתית, עשתרת הפיניקית, עשתר המסופוטמית |
רמזים בתעודות מהאלף השני לפנה"ס מצביעים על מקורות הבסיס המיתולוגי של הדד, ונראה שאלה דומים בקו הסיפורי שלהם ובמשמעותם לסיפורי המיתולוגיה של בעל הכנעני, המוכרים מתעודות העיר אוגרית. בחלק מהמקורות נטען, שמיתוסים אלה התפתחו ראשית לגבי הדד ורק בשלב מאוחר יותר עברו והתקבעו במיתולוגיה הכנענית.[1][2]
ייצוגו האמנותי של הדד הוא על פי רוב דמות אדם מזוקן, לבוש גלימה, בעל כתר קרניים לראשו, אלה או גרזן מונף בידו, חנית דמוית ברק בידו השנייה, רוכב על שור. בפולחן בעל הקשרים מלחמתיים, הוצג הדד רוכב על מרכבת מלחמה.