הזכות לעבודה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הזכות לעבודה היא אחת מזכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי. הזכות הוכרה במישור הבין-לאומי הרשמי לראשונה בסעיף כ"ג בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948.[1]
הזכות לעבודה היא אחת מזכויות העבודה כגון הזכאות לעבודה ובחירה חופשית של המקצוע, תנאי עבודה צודקים והוגנים, הגנה מפני אבטלה, שוויון הזדמנויות בעבודה, הגנה סוציאלית וחופש ההתארגנות והשביתה. הזכות לעבוד הכרחית למימוש זכויות אדם אחרות ומהווה חלק בלתי נפרד מהכבוד האנושי. לכל אדם יש את הזכות להיות מסוגל לעבוד, ובכך לאפשר לו לחיות בכבוד. הזכות לעבודה תורמת להישרדותם וקיומם של הפרט ומשפחתו, וככל שהעבודה נבחרת או מתקבלת באופן חופשי יותר, כך היא משפיעה גם על התפתחותו של האדם בקהילה והכרתה בו.[2]