היסטוריה בריטונום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה בריטונום (בלטינית: Historia Brittonum, "ההיסטוריה של הבריטים") היא יצירה ספרותית מהמאה ה-9 המתארת היסטוריה מיתולוגית של תושבי בריטניה הקדומים, הקלטים הבריטונים, מאז ימי קדם ועד ראשית ימי הביניים. היצירה היא אוסף של טקסטים, חישובים כרונולוגיים וסיכומי אירועים המבוססים על כתבים קדומים יותר שלא שרדו עד ימינו. היסטוריונים מטילים ספק באירועים רבים המתוארים ביצירה, אשר רובם ככל הנראה לא התקיימו מעולם. ההיסטוריה בריטונום משויכת בדרך כלל לנזיר הולשי בן המאה ה-9 נניוס, אך חוקרים שונים טוענים שאין לכך ראיות מספיקות.[1]
היסטוריה בריטונום Historia Brittonum | |
---|---|
מחבר משוער | נניוס |
שפת המקור | לטינית |
ארץ מקור | אנגליה או ויילס |
מיקום נוכחי |
הספרייה הבריטית, לונדון, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
העלאה על הכתב | 830 בקירוב |
סוגה | ספר היסטוריה |
אורך | 76 פסקאות |
ניתן להניח כי הספר נכתב סביב שנת 830. לפי הספר, כתיבתו אירעה "בשנה הרביעית [למלכותו] של מרמנוס (Mermenus)", המזוהה עם מרפין פריץ', מלך ממלכת גוויניד' (בצפון ויילס של ימינו). משפט זה עולה בקנה אחד עם משפט אחר ביצירה, בו כותב הסופר מעיד כי "מהפסיון של ישו 796 שנים חלפו. אך מהאינקרנציה שלו עברו רק 831 שנים".[1][2]