המלחמה הוויליאמית באירלנד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המלחמה הוויליאמית באירלנד, הידועה גם בשם באירית: Cogadh an Dá Rí; או "מלחמת שני המלכים",[4][5] התרחשה ממרץ 1689 עד אוקטובר 1691. המלחמה הייתה בין תומכי ג'יימס השני ליורשו, ויליאם השלישי, והסתיימה בניצחון וויליאמי. המלחמה נחשבת בדרך כלל כקונפליקט הקשור למלחמת תשע השנים 1688 עד 1697.
קרב הבויין בין ג'יימס השני לויליאם השלישי, 11 ביולי 1690 | |||||||||||||||||
מערכה: המהפכה המהוללת | |||||||||||||||||
תאריכים | 12 במרץ 1689 – 3 באוקטובר 1691 (שנתיים ו־29 שבועות) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ממלכת אירלנד ממלכת אירלנד | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון לוויליאמים | ||||||||||||||||
|
בנובמבר 1688, המהפכה המהוללת החליפה את ג'יימס הקתולי בבתו הפרוטסטנטית מרי ובעלה ויליאם, אשר שלטו כמונרכים משותפים של אנגליה, אירלנד וסקוטלנד. ג'יימס שמר על תמיכה ניכרת באירלנד הקתולית ברובה, שם תומכיו, הידועים כיעקוביטים, קיוו שיתייחס לתלונות ארוכות שנים על בעלות על קרקע, דת וזכויות אזרחיות. רוב הפרוטסטנטים האיריים נלחמו עבור ויליאם, למרות שחלק מחברי הכנסייה הפרוטסטנטית של אירלנד תמכו בג'יימס.[6][7]
המלחמה החלה במרץ 1689 עם סדרה של עימותים בין הצבא האירי של ג'יימס, שנשאר נאמן ב-1688, לבין המיליציה הפרוטסטנטית. הלחימה הגיעה לשיאה במצור על דרי, שם היעקוביטים לא הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה באחת מעיירות המפתח של הצפון. זה איפשר לוויליאם להנחית חיל משלוח, שהביס את הצבא היעקוביטי הראשי בבוין ביולי 1690. ג'יימס חזר לצרפת לאחר הקרב, בעוד שהיעקוביטים הובסו באופן מכריע באוגרים ב-1691. המלחמה הסתיימה עם הסכם לימריק באוקטובר 1691.
עד אחד בן זמנם, ג'ורג' סטורי, חישב את המלחמה שגרמה ליותר מ-100,000 מתים בגלל מחלות, רעב ובקרב.[3] ההתקוממויות היעקוביטיות שלאחר מכן הוגבלו לסקוטלנד ואנגליה, אך למלחמה הייתה השפעה מתמשכת על הנוף הפוליטי והתרבותי של אירלנד, והיא חיזקה את השלטון הבריטי והפרוטסטנטי על המדינה במשך למעלה ממאתיים שנה. בעוד שהסכם לימריק הציע סדרה של ערבויות לקתולים, הארכה שלאחר מכן של חוקי העונשין, במיוחד במהלך מלחמת הירושה הספרדית, הרעה עוד יותר את זכויותיהם האזרחיות.