המערכה בין המלחמות
מערכה צבאית חשאית למחצה של ישראל נגד איראן וחזבאללה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המערכה בין המלחמות או מב"ם היא שמה של המערכה שמנהלת מדינת ישראל במאה ה-21[1] באמצעות צה"ל וקהילת המודיעין נגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה[2] וחמאס וכדי לסכל פעילות התקפית שלהם[3], הכוללת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה[4] ובהן סיכולים ממוקדים, תקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי[5], לוחמת סייבר ופעולות של יחידות מיוחדות ולוחמי "המוסד"[6]. שמה של מדיניות זו נגזר מכך שהיא מתנהלת בין המבצעים הצבאיים הגלויים והמלחמות שמנהלת ישראל כנגד אויביה[7]. במערכה זו מקפידה ישראל על עמימות ועל יכולת הכחשה.
מטוס קרב רב-משימתי חמקן F-35I אדיר רשם תקיפות בכורה עולמיות במב"ם | |||||||||
מקום | המזרח התיכון | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, אמר על פעולות אלו כי:
"אנחנו עוקבים אחרי תהליכי העברות האמל"ח בכל גזרות הלחימה. זה דבר שהוא מאוד לא טוב, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש, ומעת לעת כשיש צורך דברים יכולים להתרחש."[8]
א', מפקד מערך המבצעים המיוחדים לשעבר, סיפר:
במערכה שבין המלחמות, שמתקיימת כל הזמן, אתה בעצם מנסה לדחות ככל האפשר את המלחמה עצמה[9]
בין הפעולות המיוחסות לישראל נמנות: חיסולם של הגנרל הסורי מוחמד סלימאן[10], עימאד מורנייה[11], סמיר קונטאר המפקד הצבאי של חזבאללה ובנו[12], ומחמוד אל-מבחוח[13], בכיר בחמאס; תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[14], התקיפה הישראלית בסודאן (2009) במהלך מבצע עופרת יצוקה[15], תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק, תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ[16], תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה והפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית[17]. חלק בולט בפעילות זו הוא סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה, במסגרתו תוקפת ישראל כוחות ותשתיות של משמרות המהפכה האסלאמית וחזבאללה בסוריה על מנת למנוע התבססות איראנית בסוריה וחימוש חזבאללה בטילים מדויקים ונשק שובר שוויון.
באוגוסט 2017 סיפר מפקד חיל האוויר, אמיר אשל, שבמהלך מלחמת האזרחים בסוריה ערך החיל תקיפות רבות של מטרות בשטח סוריה ושיירות נשק לחזבאללה[18]. במרץ 2018 סיפר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שבתקופת כהונתו ערך צה"ל יותר מאלף פעולות מעבר לגבולות ישראל.
ישראל נמנעה מליטול אחריות למרבית הפעולות הללו, אף שלא היה ספק באשר לחלקה בהן. אישור של ישראל ניתן במקרים שמעורבותה נחשפה, למשל עקב הפלת מטוס ישראלי בעימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן ב-10 בפברואר 2018 ומבצע בית הקלפים ב-10 במאי 2018, שבא בתגובה לירי רקטות קרקע-קרקע של משמרות המהפכה האסלאמית מסוריה לשטח ישראל. החל מ-2019 מנהלות ישראל ואיראן מערכה בים.
לפי ההערכות, בין ינואר 2013 לאוקטובר 2021 נהרגו כ-631 חיילים, פעילים צבאיים ופעילי טרור של סוריה, איראן, חזבאללה ותומכיהם בפעילות צבאית המיוחסת לישראל[19].
בלילה שבין 13 ל-14 במאי 2022 תקפו מטוסי חיל האוויר יעדים בעיר מציאף שבמערב סוריה. במהלך התקיפה הופעלה נגד מטוסי ה-F16 באופן תקדימי סוללת טילי S-300 על ידי צבא רוסיה, על רקע המתיחות בין ישראל לרוסיה עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה, והביקורת שספגה רוסיה מישראל אודותיה[20].
בין השנים 2018–2022 בוצעו סה"כ כ-145 תקיפות אוויריות בסוריה, המיוחסות לישראל. ממוצע של כ-3 תקיפות אוויריות בחודש. לפי ניתוח המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשנת 2022 נצפתה עלייה בתעוזה הישראלית בסוריה עם התעצמות תקיפות יעדי המשטר הסורי, בדגש על תקיפת שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב[21].